תפריט
ביהמ"ש העליון (מפי כב' השופטת חיות) קיבל (באופן חלקי) ערעור שהגיש תובע ייצוגי על החלטת ביהמ"ש המחוזי שלא לאפשר לו להפנות, במסגרת התשובה לתגובה לבקשת האישור, לטענות וראיות אליהן לא הפנה מלכתחילה בבקשת האישור.
מדובר בבקשת אישור שהוגשה כנגד החברות לאומי קארד בע"מ ולאומי קארד אשראיים בע"מ בטענה כי אלה אינן עושות די בכדי למנוע ממידע אישי השייך ללקוחותיהן להגיע לידי גורמים בלתי מורשים באמצעות מערכת המענה הטלפוני המופעלת על ידן.
במסגרת בקשת האישור טען המבקש כי אף שניתן לקבל באמצעות המענה הטלפוני מידע כלכלי רגיש, המשיבות מאפשרות לכל מי שמזדהה באמצעות מספר פרטי מידע בסיסיים, לקבל גישה למערכת זו ואינן מתנות את השימוש בה בהקשת סיסמא.
בתגובה לבקשה טענו המשיבות כי לא ניתן לקבל באמצעות המענה הטלפוני מידע רגיש שמסירתו לצדדים שלישיים תגרום נזק לבעליו ואפילו יש במסירת המידע האמור כדי לגרום נזק, מדובר בזוטי דברים. בנוסף על כך טענו המשיבות כי הן מאבטחות את מאגרי המידע שלהן כהלכה ונוקטות באמצעי זהירות נאותים על מנת למנוע ממידע השייך ללקוחותיהן להגיע לידי גורמים בלתי מורשים באמצעות המענה הטלפוני.
בתשובה לתגובה טען המבקש כי בניגוד לנטען על ידי המשיבות, המידע שניתן לקבל באמצעות המענה הטלפוני הנו מידע רגיש ובעל חשיבות אשר מסירתו לגורמים בלתי מורשים עלולה להסב פגיעה חמורה לבעליו. בתמיכה לטענה זו מנה המבקש פרטי מידע נוספים שניתן לקבל באמצעות המענה הטלפוני אשר לא נזכרו בבקשת האישור. כמו כן מנה המבקש פעולות שונות שניתן לבצע באמצעות המענה הטלפוני שגם אותן לא הזכיר בבקשת האישור.
המשיבות הגישו בקשה למחוק סעיפים מתגובתו זו של המבקש והמבקש השיב כי יש לדחות את הבקשה משום שלמד על העובדות החדשות שפורטו בתגובתו לאחר שהגיש את בקשת האישור המתוקנת וכי כלל הטענות שהועלו על ידו במסגרת התגובה מהוות מענה לטענות הגנה שהעלו המשיבות בתשובתן. בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה והורה על מחיקת סעיפים מהתשובה לתגובה בקובעו:
"צודקות המשיבות בטענתן כי עובדות הנטענות בתשובת המבקש לתגובת המשיבות אינן נזכרות בבקשה המתוקנת. טענת המבקש כי הדברים הובאו לידיעתו רק לאחר הדיון אין בה כדי לפתוח את הדלת להעלאת טענות עובדתיות חדשות וצירוף נספחים חדשים. דרך המלך היא בקשה להוספת ראיות כשהן מנומקות, תוך התייחסות לסיבה שבגינה לא ניתן היה לעלות טענות אלו ולהביא ראיות אלו "בשקידה ראויה" עובר להגשת בקשת האישור".
ביהמ"ש העליון קיבל, כאמור את הערעור בקובעו כי אמנם ההלכה היא כי אין מקום לכלול בתגובה לתשובה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית טענות שלא נזכרו בבקשת האישור או ראיות שלא צורפו לבקשת האישור אם לא ניתן לכך היתר מאת בית המשפט (בר"מ 4303/12 אינסלר נ' המועצה האיזורית עמק חפר). ברם, כלל זה כוחו יפה רק לטענות וראיות החורגות "מגדר מה שרשאי המבקש להביא בגדר תשובה לתשובה".
לעומת זאת, קובע העליון, כי אין צורך באישורו של בית המשפט על מנת לכלול בתגובה טענות וראיות המהוות מענה ישיר לטענות הגנה שהעלה המשיב לבקשת האישור.
אמנם, האבחנה בין טענות וראיות המהוות מענה ישיר לטענות הגנה שהועלו בתשובה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית ובין טענות וראיות החורגות מגדר מענה כזה ומהוות חזית טיעון חדשה, אינה תמיד פשוטה. עם זאת, באופן כללי טענה וראיה אשר אינן מוסיפות נדבך עובדתי או משפטי חדש לקו הטיעון שננקט בבקשת האישור - מהוות מענה שניתן לכלול בתגובה לתשובה לבקשה ללא צורך בקבלת רשות. מנגד, טענות וראיות המוסיפות נדבך עובדתי או משפטי לקו הטיעון שננקט בבקשת האישור או סוטות ממנו, אינן בגדר מענה בלבד ולא ניתן לכלול אותן בתגובה אם לא ניתנה רשות לכך.
רע"א 9018/16 עידו סולומונוב נ' לאומי קארד בע"מ (נבו, 1.3.17)
